קודם כל נפתח בתשובה לשאלה שנשאלתי כבר כמה פעמים
איך אני מאחסנת את השרשראות?
מה שמספיק ישר בשביל להתקפל, נכנס לגליל נייר מגבת סגור
מה שלא, מלופף בחוץ.
שרשראות עיגולים מהסוג הזה פשוט נכנסות לתבנית ביצים נקיה. במקום ביצה עיגול וכו'…
מעבר לזה עוד לא יצא לי לאחסן שרשראות שלא מתקפלות כי כמו שמיד תבינו… הן נהרסו בגשם.
אבל קדימה לפוסט המקורי…
הכי אני אוהבת לגלות חומרי גלם ליצירה שלא העליתי בדעתי שקיימים בבית ככה סתם.
אוהבת!
כשבאתי להוציא את השרשראות מהשנה שעברה גיליתי לצערי (ולמיטב הדחקתי) כי חלק גדול נהרס בגשם שהיה בשנה שעברה, מיד ישבתי ולכן נאלצתי להכין עוד…
רציתי לפנצ'ץ' לי צורות ולהכין חדשות, אבל זכרתי שלא מזמן הפאנצ' סירב לעבוד ועשה בעיות.
בזמנו, כתבתי לחברה (Marth Stewart) לשאול אותם מה לעשות – הם יעצו לי בחזרה לחורר נייר כסף ואז לחורר נייר אפיה.
OK.
מי אמר תרופות סבתא ולא קיבל?
אז עשיתי מה שהם אמרו, למחורר זה לא עזר…
אבל תוך כדי גיליתי חומר גלם מהמם!
נייר אפיה.
מיד חוררתי לי לבבות, הרבה הרבה לבבות, ותפרתי שרשרת חדשה לסוכה.
אני לא יודעת אם האווריריות שלהם עוברת בתמונה אבל הן כ"כ עדינים ומתוקים.
מאוד נוח גם לחורר נייר אפיה כי הוא כבר מקופל, אז בכל חירור יצאו לי בין 4-6 לבבות.
זריז!
בקיצור, לא צריך מחורר והאמת לא חייבים גם מכונת תפירה,
פשוט תגזרו צורות, תדביקו על חוט ותתלו, הרוח והשקיפות החלקית הזו יעשו את כל שאר העבודה.
אילצתי את אחד הבנים לדגמן כי רק ככה רואים את השקיפות והאוויריריות שלהן.
אתם שומעים אותו מקטר או שזה רק אני…?
מקסימות בעיני!
שיהיו לכולם חגים שמחים.
ואם אתם מכינים משהו בעקבות ההדרכות בבלוג – אל תשכחו לחזור להראות.
תפור עלי - בלוג יצירה 