אחרי השבוע שעבר גם אני חשבתי שלא יהיו עוד משלוחי מנות. אבל יש. כי כנראה אין דבר כזה "יותר מדי" כשמדובר במשלוחי מנות
ליד הבית שלנו יש הוסטל של אקי"ם. ממש קרוב, במרחק הליכה.
זכיתי להכיר כמה מהדיירים שם באופן אישי כי הגננת המופלאה של הבנים שלי (גן עירוני בלתי נתפס באיכויות שלו) משלבת אותם בפעילויות בגן.
הם עוזרים בימי שישי, בקבלות השבת, בעבודות הגינה.
איזו גינה? במסגרת האיכויות של הגן (והגננת) הוא גם הוסמך לגן ירוק, מה שאומר שיש להם גינה אורגנית, קומפוסטר וכו'
כמו כן, הם משתתפים בכל אירועי הגן, כולל אירוע שהוא רק שלהם – וזה יום ההולדת שלהם.
לא מהמם?
בעקבות מסיבת חנוכה בגן שהייתה, כמובן, בהשתתפות הדיירים מההוסטל,
קשקשתי עם הבן שלי ושאלתי אותו אם הוא היה רוצה ללכת לבקר אותם. והוא אמר כן.
אז באחד מערבי חנוכה הלכנו לשם כל המשפחה עם קערה גדולה של סופגניות חמות שטיגנתי ממש באותו הרגע והתקבלנו בכל כך הרבה אהבה שהיה ברור לי שאני רוצה לחזור לשם שוב.
ולכן לקראת פורים ביררתי כמה דיירים ואנשי צוות יהיו והכנתי משלוחי מנות בעזרת מכונת הסילואט שלי, או כמו שבעלי קורא לה "מחתכת" – מדפסת שחותכת…
למי שאין, אפשר פה להדפיס בדיוק את אותה הצורה ולחתוך/לקפל לבד.
ומי שעם סילואט, מוזמנת להצטרף לקבוצה בפייסבוק. לי הן עזרו הרבה.
פתחנו פס ייצור
קודם גזרנו (=אני)
אח"כ חתכנו (=אני והמחתכת)
אח"כ הדבקנו (=אני)
אח"כ בנינו מגדלים של כל מיני דברים שבירים ולא יציבים בעליל שיחזיקו את החלקים הדבוקים עד שהדבק יתייבש (=אני)
אח"כ צעקנו כשהכל נפל (=הוא)
אח"כ סידרנו מחדש (=אני)
אח"כ טעמנו את כל הממתקים (=לצערי אני)
ואז מילאנו בממתקים (=עדיין אני)
הייתה לי איזו פנטזיה חמימה כזו שהילדים יעזרו לי ונהיה מעין פס ייצור משפחתי.
בפועל, הילדים אמרו לי "כן, תיכף" ולא באו עד היום… אני לא יכולה להתחרות באייפד/טלויזיה/ריבים עם האחים שלהם.
אז הייתי פס ייצור של אישה אחת.
…
אני מאוד מאוד מרוצה מהתוצאות!
יצא גדוד קטן של משלוחי מנות מתוק מאוד.
אני אוהבת את חלונית ההצצה הקטנה.
ככה החזקתי את הפתח כשחיכיתי שהוא יתייבש, עושה לי אסוציאציה של ישישה במספרה עם שיער סגול ורולים בשיער, רק לי?
וכמובן שהמשפחה הקרובה אף היא לא תצא מקופחת חלילה מעששת, סכרת ועליה במשקל ממשלוח מנות מושקע.
אם זה היה באולינג אמיתי, כל אחד משלושת הבנים שלי היה מוכן להיות הכדור…
אלה בקבוקים של רסק עגבניות.
אנחנו אוהבים את רסק העגבניות בלי סוכר למרות שאחרי שמיחזרנו את זה, זה יותר דומה לרסק סוכר בלי אף עגבניה…
שטפתי את הבקבוקים, השרינו אותם במים על מנת להוריד את התוויות
הכנתי לי תוויות עבורם והופ! עוד כמה משלוחי מנות מוכנים.
מיחזור זה מעולה!
נראה לי שהכנתי מספיק משלוחי מנות לחג הזה, לא?
אז די. תיכף פסח…
ובינתיים שיהיה לכם חג טעים ונעים!
תפור עלי - בלוג יצירה 