החלפת שאריות

את ענת אני מכירה רק וירטואלית.

אבל כבר התקשקשנו לנו במסרים ובכלל אז כשהיא הציעה החלפת שאריות בינינו, ישר אמרתי "כן". שאריות לאחת – אוצר לאחרת…

קצת כמו עם החלפת כרטיס הסתיו. קודם אומרים כן… אחר כך חושבים.

אני מתייחסת לזה קצת כמו כושר.

אם יש לי מסגרת בין אם זה תאריך יעד של ההחלפה או קבוצת ניירות סגורה ומסויימת זה מכריח אותי לשבת ליצור ואני שמחה על זה.

כי לעיתים הקריסה על הספה בערב היא כה נוחה ומזמינה… רק חבל שזה לא נחשב ממש כמו כושר ושלא מאבדים קלוריות מלהכין כרטיסים.

ככה התחלתי… חדי העין יוכלו להבחין שלא השתמשתי בהכל. עדיין.

כן, תמונה גרועה, לילה וכו'…

המעטפה עם השאריות הגיעה בדיוק כשבעלי נסע לחו"ל לשבוע וחצי והשאיר אותי עם הכנופיה שלושת הבנים לצאת מדעתי להעביר את הזמן…

אז לא במיוחד הספקתי להסתכל עליה עד שהוא חזר.

אבל… כשהוא חזר, בעודו פורק את המזוודות ומוציא צעצועים לילדים וחומרי יצירה לי

פתחתי את המעטפה והתחלתי להכין כרטיסים.

החלטתי ללכת על הכי קשוח ומורעל שאפשר ולהשתמש רק בשאריות לא לשלב שום דבר מהמלאי הביתי (שגדל… בטח שגדל!)

יצאו ארבעה כרטיסים וכמה תובנות

תובנה אחת הייתה שגם עם כמות קטנה ומוגדרת של ניירות מסובך להחליט מה עושים בדיוק כמו גם עם כמות בלתי מוגבלת של ניירות ואקססוריז.

תובנה אחרת הייתה שמאוד נחמד שהילדים מסתובבים בחדר היצירה ויושבים לידי, כי הרעיונות שלהם יפים!

את הכרטיס הזה הבן הגדול שלי הכין, תוך כדי ביקורת בונה בסגנון "למה את צריכה כל כך הרבה לבבות…?"

"תשימי את זה ואת הלבן וזהו"

אז זהו. זה הכרטיס שלו. בעיני מקסים ונקי ולא לוקח לשום מקום שלא רוצים ללכת.

אבל למרות הביקורת על ה"כל כך הרבה לבבות…" אני אהבתי את הכרטיס הזה ולכן גם הוא נשאר.

באחד הלבבות יש סיכה מתפצלת קטנה, גם היא בצורת לב.

והכרטיס הזה הוא פשוט ונקי, יש מצב שקצת ריק מדי למרות שלא סגורה על זה או מה הייתי רוצה להוסיף לו.

בנוסף ברגע שראיתי את האטבים הקטנטנים היה ברור לי שיהיה חבל כביסה.

אז יש חבל כביסה.

יש פה קצת משחקים עם דבק תלת-מימד כדי שחלק מהבגדים ייכנסו מתחת לאחרים וכדי שהם יהיו בגובה של האטבים.

יצא חמוד מאוד בעיני… בעיקר התחתונים.

בקיצור היה לי כיף. תודה רבה לענת ש"אילצה" אותי לעשות משהו עם עצמי.

והתובנה האחרונה והמשמעותית מכולן עבורי היא שאני מתחילה למצוא את הקול שלי גם בזה. אני מוצאת את הסגנון שלי ומתחילה לאהוב אותו.

רוצים לראות מה ענת הכינה? מוזמנים לקפוץ אליה לבלוג.