כשגיליתי שחברה שלי לעבודה ומנויה ותיקה ותיקה של הבלוג עומדת ללדת תאומות אחרי אחות גדולה ישר התחילו גלגלי ה"מה אני אכין לה?" לעבוד.
היא עוד לא יודעת מה היא מקבלת… ומגלה את זה ממש עכשיו! מקווה שאת אוהבת את זה.
חשבתי על שמיכות, אבל קצת די לי משמיכות. ובטח משתי שמיכות…
חשבתי על בובה אבל לא ידעתי איזו… ומה מכינים לאחות הגדולה? לא פחות חשוב!
לאחר שיטוטים באינטרנט ולאחר שלא מצאתי את מבוקשי בשום מקום ובשום גזרה שראיתי, איחדתי כמה השראות שקיבלתי והכנתי לי גזרה משלי.
הבד הוא פליז נעים, ומכובס כמובן…
העיניים והאף מלבד שמגוהץ אל יריעת דבק שנקרא iron-on-adhesive. מגהצים אליו את הצורה הרצויה והיא בעצם הופכת למדבקה.
כאשר רוצים להדביק אותו, מורידים את הנייר מאחורה, מגהצים ו… טדם!
הכל דבוק.
הן ממולאות באקרילן מיוחד למילוי בובות. חמותי סחבה אותו מחו"ל בשבילה אבל אני ירשתי אותו… עוד באריזה הסגורה.
מי אמר "שונא מתנות יחיה"??? לא מכירה אותו!
זו האחות הראשונה…
>> המלצה חמה <<
בעבודה עם כ"כ הרבה שכבות של פליז (2 חיצוניות ועוד ידיים וכו' שנדחפו פנימה) מאוד קשה לעבוד עם סיכות
ואז נזכרתי במשהו שבעלי קנה לי והפך עם הזמן להיות כלי תפירה שימושי לכל דבר וזה… כולם מוכנים?
קליפסים של תמונות!
אני מצרפת פה תמונה באיכות גרועה עד נוראית שצילמתי מהאייפון תוך כדי עבודה.
היתרון של הקליפסים מעבר לזה שהם זולים, זה שהם תופסים הרבה שכבות של בד בלי שום תלונה…
גאוני, לא?
ממליצה בחום.
ונמשיך הלאה לאחות השניה… דומה אך שונה, כיאה לתאומות.
והאחות הגדולה והמקסימה. שגם זכתה לקישוט קטן לראש.
ותמונה משפחתית! כל האחיות ביחד.
טל היקרה!
מזל טוב. ♥
מקווה ומאחלת לכם שתמצאו הרבה נחת ושמחה בכנופיית בחבורת הבנות הקטנות שלכן.
סליחה… השתרבבה לי המילה "כנופיה"… זה מהעולם המשפחתי שלי…
נ.ב. קיבלתי פרגון בבלוג הקראפטריה. בלוג מומלץ בפני עצמו.
מי "יוצרת ישראלית"…??? אני?! איזה כיף.