קיבלתי מחמותי הזמנה משפחתית לתגים לשולחן האוכל.
על מנת לא להשתעמם החלטתי להכין אותם בצורה שונה הפעם.
שעת לילה, שמתי לי מוזיקה באייפד, כולם הלכו לישון ורק אני בפינת היצירה שלי.
אידיליה? אז זהו, שלא!!!
קודם כל הפאנצ' סירב לעבוד. ביני לבין הפאנצ' ישנו משבר אמון שנמשך כבר כשנה מאז שהוא הגיע.
אני ניסיתי אותו אז על דף שכנראה היה עבה מדי בשבילו והוא בתמורה הפסיק לעבוד! לגמרי! ביום הראשון!
מי עושה כזה דבר?
מאז ולמרות שבעלי ניסה לסדר לי אותו בחזרה, והוא אכן עבד, יחסינו עלו על שרטון.
אבל הפעם… הוא התחיל לעבוד בקושי
ורק אחרי שהוא הרס לי חצי דף (!) ורק אחרי שקצת פינצ'צתי נייר שיוף (פטנט שאני מיישמת על המספריים בהצלחה רבה ועבד גם איתו)
רק אז הוא הבין שאני רצינית וחזר לעבודה.
להלן מוצג מס' 1
בהמשך המספריים. ראו כנראה שהפאנץ' מקבל תנאים יותר טובים מהם, חופש יותר גדול וכולי – קינאו.
וגם הם הפסיקו לעבוד.
אנחנו לא ניכנס לנקודה שאין לי מה לצפות ממספריים ב6 שקלים שאספתי אצל "יוסי סדקית" ליד הקופה כאשר קניתי עוד כמה עשרות דברים אחרים.
לא. ניכנס.
Objection!
Over rulled!
אבל להישבר? באמצע הלילה? כשאני באמצע חיתוך ינשופים ושבלולים קטנים???
זה באמת לא יפה.
להלן מוצג מס' 2
הגדיל עשות הדבק הדו-צדדי שאפילו לא חיכה שאני אגיע לסוף הקטע שדורש הדבקה ופרש באמצע.
כמובן שלא מצאתי את המילויים הנוספים. טוב, נו… בסוף מצאתי.
אבל עדיין. תסכימו איתי שזה יותר מדי.
להלן מוצג מס' 3
I REST MY CASE
בקיצור, למרות כל התלאות ופסי ההאטה – תראו איזה מתוקים!
התגיות האלה מיועדות לארוחה בסגנון מזנון שכוללת גם אורחים מחו"ל שאינם דוברי עברית ולטובתם יהיו שמות המאכלים כתובים באנגלית.
התגיות עשויות מחבילת ניירות שנקראת "The Green Stack" שעשויה ברובה מנייר ממוחזר.
אני מאוד אוהבת אותה ועד היום פשוט הייתי מלטפת אותה אבל לא מעיזה לגזור.
התגברתי…
התגיות עשויות משלוש שכבות – השכבה העליונה דף המחבילה המקסימה שלי, מאחורה אותה התגית רק מנייר לבן פשוט
ובאמצע נייר לבן עבה, שחציו בין התגיות וחציו בחוץ, וכשהוא מקופל הוא משמש משענת לכל התגית לעמוד יציבה.
הנה תמונה מהצד בה ניתן לראות איך התגית עומדת. את החיות הדבקתי עם דבק תלת מימד לתת להם קצת גובה.
בעיני כל החיות האלה שמציצות ומחייכות פשוט מתוקות.
תבואו, נראה לי שיהיה מספיק אוכל, לא…?
תפור עלי - בלוג יצירה 